היסטוריית ה-IRA בישראל

מתוך IRA Wiki, האנציקלופדיה החופשית

ראשית הדרך (2008–2012)

מוצר קופת הגמל בניהול אישי (Individual Retirement Account – IRA) החל להתפתח בישראל בסביבות שנת 2009, בהשראת מודלים כמו 401(k) ו-IRA בארצות הברית. בתחילה, ניתן היה לנהל באופן אישי רק חיסכון של בעלי מעמד עצמאי - קופות גמל שהופקדו במעמד עצמאי או כספים נזילים מקופות קיימות, שלא דרך המעסיק.

הרציונל היה לאפשר לחוסכים מתוחכמים שליטה בהשקעות הפנסיוניות שלהם, תוך ניצול דחיית מס. אולם, בשנים אלה נותר המוצר נישתי - עבור בעלי ידע פיננסי או בעלי צבירה גדולה, בין היתר עקב דרישת סכום מינימלי גבוה לפתיחה (100–250 אלף ש"ח).

נתון מפתח

בשנת 2010, היקף הנכסים בניהול אישי (IRA) עמד על כ-15 מיליון ש"ח בלבד - סכום זעום ביחס לשוק הגמל הכולל.

לחצים לפתיחת השוק לשכירים (2012–2016)

המגבלה שמנעה משכירים לנהל את כספי הפנסיה שלהם עוררה ביקורת ציבורית. בספטמבר 2012, עתרו חוסכים בדרישה לאפשר גם לשכירים ניהול עצמאי - בהובלת הראל פרימק ("לבג"), פעיל חברתי בולט בתחום.

ביולי 2013 פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות להרחבת האפשרות לניהול אישי עבור קופות גמל במעמד שכיר. בינואר 2016, בעקבות הליך בבג"ץ, ניתנה הכרה משפטית לעמדת העותרים - בית המשפט העליון אישר עקרונית את הזכות לניהול אישי לשכירים.

ציון דרך רגולטורי

התקנות אושרו סופית במרץ 2017 ונכנסו לתוקף באפריל 2017 - נקודת מפנה שהרחיבה משמעותית את קהל היעד של IRA בישראל.

לאחר פתיחת השוק (2017–2023)

עם כניסת התקנות, החלו שכירים להעביר את חסכונותיהם מקופות מנוהלות לקופות IRA. הרגולטור קבע כללי הגנה חשובים:

  • מגבלת מכשירים: חוסך שצבר פחות מ-1.5 מיליון ש"ח בפנסיה ועדיין אינו מקבל קצבה חודשית - רשאי להשקיע רק במכשירי השקעה מחקי מדד (פסיביים). רק לאחר מעבר הסף יורשה להשקיע בניירות ערך מגוונים.
  • תקרות הפקדה: כ-5.76 מיליון ש"ח לכל קופת IRA.
  • פיזור סיכונים: עד 10% חשיפה למניית חברה בודדת, עד 5% באופציות.
  • איסור מינוף: אין אפשרות ליטול הלוואה כנגד כספי IRA.

כללים אלו נועדו להבטיח שניהול אישי יתבצע באחריות ובפיזור סיכונים סביר.

נתוני צמיחה

הצמיחה בנכסים המנוהלים ב-IRA הייתה מהירה מאוד לאחר 2017. להלן נתוני צמיחת הנכסים לאורך השנים:

שנהנכסים מנוהליםאירוע מרכזי
2010~15 מיליון ש"חתחילת השוק - נישה קטנה
2015~2.7 מיליארד ש"חצמיחה הדרגתית בקרב עצמאים
2017~4 מיליארד ש"חפתיחת השוק לשכירים
2020~10.1 מיליארד ש"חזינוק בהצטרפות שכירים
2023~18.2 מיליארד ש"חיותר מפי 6 ב-8 שנים

ניתן לראות זינוק משמעותי החל מ-2017, אז הצטרפו שכירים רבים. בתוך כ-8 שנים גדלו הנכסים ביותר מפי 6.

אבני דרך מרכזיות

2009

תחילת התפתחות מוצר ה-IRA בישראל, בהשראת מודלים אמריקאיים

2012

עתירת חוסכים בהובלת הראל פרימק לאפשר IRA לשכירים

2013

משרד האוצר מפרסם טיוטת תקנות להרחבת ניהול אישי לשכירים

2016

בג"ץ מאשר עקרונית את הזכות לניהול אישי לשכירים

2017

התקנות נכנסות לתוקף - שכירים יכולים לנהל IRA. נקודת מפנה היסטורית

2019

הקמת אינטרגמל - מודל דיגיטלי חדשני עם דמי ניהול אחידים

2021

פרשת אי-סדרים בטריא, רכישת IBI ע"י הפניקס

2023

משבר סלייס גמל - הקפאת כספים, מינוי נאמן, ערעור אמון בשוק

פרשת סלייס (2023)

סלייס גמל (לשעבר "IRA ישראל") הייתה השחקן השלישי בגודלו עם כ-4.2 מיליארד ש"ח ו-94 אלף עמיתים. החברה צמחה במהירות בזכות פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת ודמי ניהול נמוכים.

אולם, סלייס ניסתה לייצר הכנסות נוספות דרך השקעת כספי לקוחות בקרנות פרטיות (נדל"ן ואשראי) שהיו מקורבות להנהלה. באוגוסט 2023, רשות שוק ההון עצרה את פעילות החברה ומינתה נאמן לטיפול, לאחר שהתגלו בעיות נזילות חמורות.

לקחים מפרשת סלייס

  • צמיחה מהירה ללא קיימות פיננסית - מסוכנת
  • ניגוד עניינים: שימוש בכספי לקוחות לתועלת החברה
  • חשיבות הרגולציה והפיקוח על גופים חדשים
  • דמי ניהול נמוכים מדי עלולים להוביל לחיפוש הכנסות מסוכנות
  • אמון הציבור - נכס שקשה לבנות וקל לאבד

הפרשה שימשה כמורת אזהרה לענף כולו, והביאה לדרישות מחמירות יותר של יציבות ושקיפות מצד הרגולטור.